לכל אחד מאיתנו, ללא יוצא מן הכלל, מגיעה הזכות לחיות את חיו בכבוד ובשוויון. לצערי, חלקנו (ליתר דיוק כ-18% מאיתנו) חיים עם מוגבלויות כאלה ואחרות בין אם מולדות ובין אם לאו, אשר מקשות עלינו לממש את הזכות הזו.
כאשר אני נשכר לבצע את עבודות ההכנה ההנדסיות לקבלת היתרים , במיוחד טופס 4, אני מחויב להתחשב ולהתייחס לנושא הנגישות בצורה מלאה. אין קיצורי דרך. כל עיגול פינות או תכנון לא נכון בנושא יכול להוביל לעיכובים משמעותיים בהשגת ההיתרים, דבר שכמובן אף קבלן לא יכול להרשות לעצמו. לרוב המתכננים היום הנושא ברור ונלקח בחשבון מההתחלה, וכל פתרונות הנגישות למבנה נלקחות בחשבון, וזאת הדרך הנכונה לעבוד. בתחומי ליווי היתרי הבניה, טופס 4 (איכלוס) וטופס 5 (תעודת גמר) ישנם מס' נקודות שחייבים לוודא שהתכנון, הביצוע וביקורות הבדיקה של פתרונות הנגישות יהיו כנדרש בחוק הנגישות.
הגדרת נגישות ע"פ חוק התשנ"ח 1988 : "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″.
זו הסיבה שבשנת 2005 בהתבסס על חוק התשנ"ח 1998 חוקק "חוק הנגישות" אשר מטרתו לייצר עולם נגיש וקל יותר לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות ומחייב כל עסק פרטי, מגזר ממשלתי, מלכ"רי והמוניציפלי להתאים את עצמו לתקנות הנגישות.
בעולם הבניה, תקן הנגישות מחולק למספר חלקים אשר מפרטים באופן מדויק את דרישות המינימום לתכנון נגיש עבור אנשים עם מוגבלויות.
התנגדויות הן דבר שכיח בפרויקטים מסוג תמ"א 38. פרויקטים אלו מצריכים בקשה של לא מעט הקלות, דבר אשר מוביל לדרישת העירייה לפרסום. אותו הפרסום מביא איתו גם התנגדויות של דיירים מחלקות שכנות. התנגדויות יכולות לעכב במידה ניכרת פרויקט ובחלק לא קטן מהמקרים לגרום לשינוי כזה או אחר בתכנון.
תקן ישראלי לנגישות הסביבה הבנויה 1918 הוא התקן ותחתיו יש חלוקה ל 8 חלקים:
ת"י 1918 חלק 1 – עקרונות ודרישות כלליות: התקן כולל בתוכו את עקרונות הנגישות, מטרת ההנגשה לנכים, דרישות כלליות כגון גישה למדרכות ומבנים, מרווח רגליים מינימלי לנכים, טווח הגעה לחזית ולצד בעזרת היד לאנשים שנעזרים במכשור, גבהים ומיקום של לחצנים, מתגים ושלטים, שיפועים מקסימליים בדרכים, רוחב של דרכי גישה, שטח ורדיוס סיבוב ועוד.
ת"י 1918 חלק 2 – הסביבה מחוץ לבניין: התקן כולל בתוכו פרטי תכנון מינימליים ושרטוטים של סביבה מונגשת מחוץ לבניין, פרטי משטחים, בין כביש למשטח, פרטי מעקות, מיקום משטחי אזהרה, התקנת בתי אחיזה ומיקומם, ספסלים ועוד.
ת"י 1918 חלק 3.1 – פנים הבניין – דרישות בסיסיות: בתקן כולל בתוכו דרישות תכנון מינימלי לספי דלתות בפנים הבית, דלתות אוטומטיות, מגיפי דלתות, שטח פתיחת דלת מתאים לאדם עם מוגבלויות- על כל סוגי הדלתות, סוגי ידיות, מאחזים ובתי אחיזה, רוחב פרוזדורים ומעברים, מעברים לשירותים, אסלות ועוד.
ת"י 1918 חלק 3.2 – פנים הבניין – דרישות משלימות לשימושים ספציפיים: תקן זה הוא המשך לחלקן 3.1. תקן זה קובע דרישות מינימליות לתכנון חללים, חלקי בניין ורכיבים העשויים להימצא בבניינים או בחללים המיועדים לשימושים ספציפיים, כגון: מלתחות, מקלחות, מקומות ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, אזורי המתנה ועמדות שירות.
ת"י 1918 חלק 4 – תקשורת: מטרת התקן היא לקבוע דרישות, שיאפשרו גם לאנשים בעלי מגבלות מסוגים שונים (חושיים, נפשיים) לקבל מידע, להתמצא ולהשתמש בבניינים ובשטחים ציבוריים ובכל שירות הניתן לציבור, באופן עצמאי, מכובד ובטיחותי.
ת"י 1918 חלק 5.1 – יחידות אכסון מיוחדות: תקן זה נועד להתאים את המקומות המשמשים לאכסון (מגורים זמניים) , כך שיתאפשר גם לאנשים עם מוגבלות בתנועה להשתמש בהם באופן עצמאי, בטיחותי ומכובד ובדומה ככל האפשר לאדם שאין לו מוגבלות
ת"י 1918 חלק 5.2 – יחידות דיור נגישות ויחידות דיור בנות התאמה: תקן זה קובע עקרונות תכנון ודרישות תכנון מינימליות ליחידות דיור אלה: יחידות דיור נגישות מראש, ויחידת דיור בנות- התאמה. תכנון זה מיועד שלכך אנשים עם מוגבלות בתנועה יוכלו להשתמש ביחידות הדיור באופן עצמאי, בטיחותי ומכובד ובדומה ככל האפשר לאדם שאין לו מוגבלות.
ת"י 1918 חלק 6 – אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים מוגבלי ראייה: תקן זה דן באמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלויות ראייה חלקיים ועיוורים לחלוטין. מהות התקן היא לא על התמצאות, הכוונה ואזהרה באמצעות חוש השמיעה, אלא שימוש בחושים נוספים, כגון יצירת אזהרות מוחשיות לפני שינויים במפלס חדרים, כניסה לחדרי מעליות, מכשולים צפויים ועוד, קביעת מאפיינים פיזיים סימני אזהרה והכוונה ועוד.
התקנים מתעדכנים באופן שוטף כל הזמן ואחת לחמש שנים לפחות. ההיגיון מאחורי ההחלטה לחייב את עדכון התקנות לכל היותר כל חמש שנים היא עקב ההבנה שהמחקרים המדעיים והטכנולוגיה המתקדמת שמושקעים בתחום הזה מחייבים תקנה מעודכנת כל הזמן וזאת על מנת להקל על חייו של אדם מוגבל יכולת.
תקנות הנגישות בבניה יצאו אמנם ב 2005, אך כמו בכל תהליך גדול, סופק לוח זמנים רחב לכל בעלי העסקים, הרשויות המקומיות והציבוריות לתכנן וליישם את השינויים בנדרשים במבנים שלהם.
לוחות הזמנים להנגשת מבנים הם:
רשויות מקומיות – עד נובמבר 2021 – בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.
רשויות ציבוריות – עד נובמבר 2018 – בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.
גוף פרטי – עד נובמבר 2017 – בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.
על יישום השינויים במבנים מפקחות הרשויות המקומיות.
בשלב התכנון, שזה למעשה שלב היתר הבניה מחויב היזם להציג לרשויות המקומיות את תכניות הנגישות המאושרות על ידי אחד ממורשי הנגישות הקיימים בארץ. בתכנית יש לפרט על נגישות המבנה הן בסביבה החיצונית – החניות, גרם המדרגות בכניסה, דלתות הכניסה, שילוט, מעקות, מאחזים וכו' והן בסביבה הפנימית של המבנה מבחינת מעליות, שילוט ומדרגות פנים וכו'.
בשלב יישום התכנית, שלב הביצוע, על הקבלן המבצע ליישם את תכנית הנגישות ועל מורשה הנגישות המתכנן לבצע פיקוח עליון לאורך כל שלבי הבניה עד לשלב האכלוס או כפי שנהוג לקרוא לו בשפה המקצועית שלב "קבלת טופס 4".
